קיימים 2 סוגים עיקריים לאפוטרופסות – אפוטרופסות לגוף ו/או לרכוש.
מינוי אפוטרופוס
הצורך במינוי אפוטרופוס קיים במקרה של קטינים, פסולי דין וכאלו אשר אינם יכולים לדאוג לצרכיהם בכוחות עצמם. מרגע המינוי יקרא אותו אדם חסוי והאפוטרופוס ידאג לענייניו. פסולי דין, הינם אנשים אשר אובחנו כסובלים ממחלת נפש או ליקוי שכלי ונמצא כי אינם יכולים לדאוג לענייניהם. בית המשפט רשאי להכריז עליהם כעל פסולי דין ולמנות להם אפוטרופוס. כך גם במקרה של אדם שבית המשפט מצא כי אינו יכול לדאוג לענייניו, באופן קבוע או זמני. הבקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לבית משפט לענייני משפחה על ידי בן הזוג, קרוב משפחה או על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה. לעומת פסולי דין ואותם אלו שאינם יכולים לדאוג לצרכיהם, המקרה של קטינים, ילדים מתחת לגיל 18, הינו שונה מאחר וההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם ואין צורך בהגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, אלא חלילה במקרה בו ההורים אינם בין החיים.
סמכויות האפוטרופוס
האפוטרופוס למעשה נכנס לנעליו של החסוי ומאותו רגע אחראי לדאוג לצרכיו ולנהל את ענייניו. האפוטרופוס יכול שיהיה בעל סמכויות מצומצמות, אחראי רק על ענייני גוף ורפואה או רק על רכושו של החסוי, ולחילופין בעל סמכויות רחבות יותר ואחריות מלאה הן על ענייני הגוף והן על ענייני הרכוש. בית המשפט הוא הקובע את היקף סמכויות האפוטרופוס והוא רשאי להוסיף עליהן, לגרוע מהן, לקבוע כי המינוי הינו קבוע או זמני בלבד, עבור בצוע פעולה מסוימת או עבור כלל הפעולות.
אפוטרופוס של קטין מחויב למלא את צרכי הקטין, אשר על פי חוק כוללים בין היתר את חינוכו, לימודיו, צרכי הטיפול הרפואי וכן שמירת נכסיו, קביעת מקום מגוריו, ייצוגו וכיוצא בזה. במקרים בהם ההורה אינו מסוגל לדאוג לצרכיו של הקטין, רשאי בית המשפט לשלול את אפוטרופוסתו והסמכויות יועברו לידי ההורה השני או לרשויות הסעד והרווחה. בשינויים המתחייבים, זהו הדין החל גם על האפוטרופוס של פסול הדין. אפוטרופוס של אדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו בכוחות עצמו, ואין מדובר בקטין או פסול דין, מחויב לדאוג לצרכי החסוי בהתאם להיקף סמכויותיו שנקבעו על פי בית משפט.